גז"ד למורשע בשוד שני אחים צעירים בנסיבות מחמירות, איומים והונאה בכרטיסי חיוב

פתח דבר

1.         על יסוד הודייתו בעובדות כתב אישום מתוקן, הורשע הנאשם בביצוע העבירות הבאות: חטיפה, לפי סעיף 369 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 [החוק], שוד בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 402(ב) לחוק, איומים לפי סעיף 192 לחוק וכן הונאה בכרטיסי חיוב, לפי סעיף 17 לחוק כרטיסי חיוב, תשמ"ו-1986.

האישום

2.         בליל ה- 11.11.10 נסעו המתלוננים, צעיר כבן 21 שהיה הנהג ואחיו, קטין כבן 17, ברכב הונדה סיוויק השייך לאמם ברחובות חדרה. הם אספו את הנאשם, שעמד בתחנת הסעה וביקש הסעה מרכבים עוברים. הנאשם התיישב במושב האחורי וכעבור זמן קצר, שלף מברג והחל מאיים בו על הנהג, כשהוא מצמידו לגרונו של הנהג. הנאשם הורה לנהג לפנות לדרך צדדית והנהג עשה כן, אלא שבפחדו מהנאשם עלה הנהג על מדרכה ופגע בתמרור וכתוצאה מכך נגרם נזק לרכב. בהמשך, הורה הנאשם לנהג לעצור את הרכב במקום מבודד, סמוך לחורשה. הנאשם הורה למתלוננים לצאת מהרכב. הנהג השאיר ברכב את מכשיר הטלפון הנייד שלו. בהיותם מחוץ לרכב, הורה להם הנאשם למסור לו את כל חפציהם והמתלונן הקטין מסר לנאשם את מכשיר הטלפון הנייד שלו ואת הארנק שלו ובו כרטיס אשראי. במהלך האירוע חזר הנאשם ואיים על המתלוננים כי אם יפנו למשטרה, יגיע לביתם וירצח אותם ואת משפחתם.

הנאשם עזב את המקום ברכב, נסע והגיע עד לעיר נתניה, שם חנה ברחוב שמואל הנציב. זמן מה לאחר מכן, כשחזר לרכב וגילה כי איננו יודע מהו הקוד לפתיחת הרכב, התקשר בעורמה לאימם של המתלוננים, באמצעות אחד המכשירים הסלולאריים ששדד מהם ותוך שהוא מתחזה לבנה, ניסה לשכנע אותה למסור לו את הקוד.

למחרת בבוקר אותר הרכב ברחוב שמואל הנציב בנתניה והושב לבעליו. לרכב נגרם נזק בסך 15,259 ש"ח וירידת ערך של 1,900 ש"ח.

בהמשך אותו לילה, עשה הנאשם שימוש בכרטיס האשראי ששדד מהמתלוננים לרכישת מזון וניסה לעשות בכרטיס שימוש נוסף לרכישת מזון, שתייה קלה וסיגריות אך העסקה סורבה ע"י חברת האשראי.

תסקיר שירות המבחן

3.         הנאשם צעיר כבן 21 בעת ביצוע המעשה, הופנה לשירות המבחן למבוגרים לקבלת תסקיר.

4.         מתסקיר שירות המבחן עולה כי הנאשם יליד רוסיה, כיום בן 22, עלה ארצה בשנת 1999 עם הוריו ושתי אחיותיו. עובר למעצרו, התגורר בבית אימו ועבד בחברה להתקנת צינורות כיבוי במשך כחצי שנה. סמוך למועד ביצוע העבירה, פוטר מעבודתו ובפני שירות המבחן הביע תחושות מצוקה ופגיעות עקב פיטוריו.

            הנאשם למד במסגרת לימודים רגילה במקום מגוריו ואז נשלח לפנימייה על רקע קשיים כלכליים והיעדרויות תכופות של הוריו. הוא תיאר קשיי השתלבות בפנימייה לנוכח היותו עולה חדש וחוויות של ניכור, בידוד חברתי ונטישה שחווה. בגיל 13 ביצע ניסיון אובדני בפנימייה בשל תחושת חוסר אונים ומצוקה רגשית. הוא נשלח להסתכלות וכעבור זמן מה, חזר לתפקד בלימודים ולהתגורר בבית משפחתו.

            הורי הנאשם בשנות ה-40 לחייהם. האם עובדת בניקיון ומתגוררת בחדרה. האב חזר לרוסיה ואיננו בקשר רצוף עם ילדיו.

            בשנת 2007 לאחר גירושים קשים של הוריו, חזר הנאשם לרוסיה עם אביו ושהה שם, במשך כשנה. הוא החליט לשוב ארצה בעקבות חילוקי דעות שנתגלעו עם האב וכעס שלו כלפיו, אותו חווה כדמות מרוחקת ופוגענית.

            הנאשם סיפר כי בתקופת גיל ההתבגרות התחבר עם נערים אחרים בני גילו ממוצא רוסי, שנהגו לצרוך אלכוהול ולהשתכר. על רקע זה נוצרו בינו להוריו עימותים ולדבריו, אביו אף נהג כלפיו באלימות. הנאשם טען כי למרות צריכת אלכוהול, תפקודו בלימודים לא נפגע משמעותית והוא הצליח לסיים 12 כיתות עם תעודת בגרות חלקית. עוד לדבריו, לא גויס לצה"ל בשל נסיעתו לרוסיה. עם שובו ארצה התבקש לערוך סידורים שונים לקראת גיוסו ובסופו של דבר, קיבל פטור משירות עקב אי התאמה.

בפני שירות המבחן, תיאר הנאשם שימוש הולך וגובר באלכוהול, לרבות הידרדרות לשתייה יומיומית בתקופה שקדמה למעצרו, מה שפגע בתפקודו החברתי והתעסוקתי. הוא ביטא חוסר שליטה וההתרשמות היא כי חרף גילו הצעיר, פיתח התמכרות נפשית עם סממנים ראשונים פיזיולוגיים, אם כי הוא מגלה הבנה לנזקי התמכרותו והשפעתה על היבטים שונים של חייו.

            בהתייחסו לעבירה, הודה במעשה, לקח אחריות מלאה והביע צער וחרטה. הוא ציין כי טרם ביצוע המעשה, פוטר מעבודתו, מה שהעצים אצלו את תחושת חוסר השייכות והריקנות. ביום האירוע, גורש מהבית על ידי משפחתו, שהביעו חוסר שביעות רצון מפיטוריו וההידרדרות שחלה במצבו בשל צריכת אלכוהול מוגברת. קודם לביצוע המעשה, שתה לדבריו בכמויות גדולות והדבר גרר את התנהגותו האימפולסיבית. הוא שלל מעורבות באירועים אלימים אחרים בעבר, למעט כשהיה תחת השפעת אלכוהול.

            הנאשם גילה אמפטיה כלפי המתלוננים והביע תחושות אשמה וכאב על הנזק שהתנהגותו הסבה לסביבתו, בעיקר לאימו. הוא הציג מכתב התנצלות שכתב למתלוננים, בו הביע חרטה על האופן בו פגע בהם. עוד סיפר כי בחודשיים שחלפו בין ביצוע העבירה למעצרו, פנה למטפלת אלטרנטיבית, שרקחה עבורו טיפול להפחתת שתיית אלכוהול, שהיה אפקטיבי במידת מה, אך לא הביא לשינוי בהתנהלותו. הוא לא עבר טיפול גמילה ולא היה בקשר עם גורם מקצועי כלשהו. הוא הביע קושי להשתלב במסגרת מוסדית לטיפול בבעיות התמכרות, בשל חששו משחזור חוויות הדחייה והנידוי החברתי, שהיו מנת חלקו בפנימייה. 

הנאשם דיווח כי מאז מעצרו הוא נמצא תחת מעקב פסיכיאטרי ומקבל טיפול תרופתי נוגד דיכאון. הוא שלל מחשבות אובדניות, אך קצינת המבחן סבורה כי הוא נראה במצב רוח ירוד ומדוכדך. לא נרשמו לחובתו בעיות משמעת בבית המעצר.

            להערכת שירות המבחן מעורבותו בעבירה היא ביטוי להידרדרות שחלה במצבו. הנאשם מתקשה בויסות דחפיו האלימים, שמקורם במערכת היחסים הטעונה שלו עם הוריו. כמו כן הוא מתקשה להכיל רגשות כעס, פגיעה ודחייה ונוקט בדפוס הנע על הרצף של פגיעה עצמית (ניסיון אובדני) ופגיעה באחר.